ב"ה
מה קרה בחג הפורים? הסיפור המלא על פי המדרשים
באותם הימים, ריבונותו של המלך אחשורוש התפרסה על פני 127 מדינות, מהודו ועד כוש, ומשמעות גזירת המן היתה השמדה טוטלית של העם היהודי
|
ויהי בימי אחשורוש... (מגילת אסתר, א, א)
אחשורוש המלך שלט בעמו ביד ברזל, ומעולם לא היסס לענות את אלו שפקפק בנאמנותם אליו
|
"בשנת שלש למלכו, עשה משתה לכל שריו ועבדיו"... (מגילת אסתר, א, ג)
צעד חשוב נוסף בכיוון זה היה המשתה המלכותי הגדול, שנמשך מאה ושמונים יום – כמעט חצי שנה. אל המשתה הוזמנו נציגים מכל האומות ברחבי האימפריה הפרסית
|
"ותמאן המלכה ושתי" (מגילת אסתר, א, יב)
כשהמלך שלח לקרוא לה, היא קראה בכעס: "האם כך הוא שולח לקרוא לי, כאילו הייתי אחת השפחות"? במצח נחושה היא סירבה לבקשתו של המלך
|
"איש יהודי היה בשושן הבירה" (מגילת אסתר, ב, ה)
אסתר, לעומת זאת, לא ביקשה דבר; אך מרגע הופעתה בארמון, היא הקסימה את כולם בצניעותה וביופייה
|
"בימים ההם... שני סריסי המלך... ויבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש" (מגילת אסתר, ב, כא)
יום אחד, האזין מרדכי במקרה לשיחה שהתנהלה בין בגתן ותרש, שני משרתי המלך. בתדהמה הוא שמע אותם מתכננים כיצד להרעיל את המלך
|
"אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן"... (מגילת אסתר, ג, א)
כשהמן עצמו נזף בו מדוע הוא לא מקיים את הוראת המלך, השיב מרדכי: אני יהודי, ולעולם לא אשתחווה לאדם הנושא על חזהו דמות אליל
|
"ויאמר המן לאחשורוש ישנו עם אחד"... (מגילת אסתר, ג, ח)
להמן הרשע היתה כעת יד חופשית והוא יכל להנפיק צווים מלכותיים בעצמו. היהודים היו נתונים לגמרי לרחמיו. הוא היה מאושר
|
"ומרדכי ידע כל אשר נעשה"... (מגילת אסתר, ד, א)
הבשורות הרעות פשטו חיש-מהר, והיהודים מלאו בצער עמוק כששמעו שגזר דינם נחרץ להשמדה המונית
|
"ותאמר אסתר... לך כנוס את כל היהודים... וצומו עלי... גם אני ונערותי אצום כן" (מגילת אסתר, ד, טו-טז)
לבו האכזרי של המן לא התרכך. "לשווא תתפללו לאלוקיכם" לגלג עליהם המן. "מאום לא יוכל להציל אתכם מידי"!
|
"ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות"... (מגילת אסתר, ה, א)
כשהם ישמעו שבעת צרה שכזו הזמינה אסתר למשתה את אויבם המושבע, יתחילו היהודים לפקפק בנאמנותה
|
"ותאמר זרש אשתו יעשו עץ גבוה"... (מגילת אסתר, ה, יד)
גם להטביע אותו בים לא יהיה רעיון יעיל, כי היהודים פסעו בתוך הים בחרבה! אם ננקר את עיניו, בל נשכח מה עשה שמשון העיור לפלישתים!
|
"והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש" (מגילת אסתר, ו, יב)
הרצים המלכותיים תקעו בחצוצרות כסף; אישי ממשל ליוו את התהלוכה; להטוטנים וליצנים השליכו גביעי כסף וזהב באויר ותפסו אותם... היה זה מחזה נפלא
|
"ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי"... (מגילת אסתר, ז, י)
אסתר ראתה את כבוד המלכים שהוענק למרדכי כסימן מבשר טוב מן השמים. היא היתה בטוחה בעצמה, למרות שקולה נחנק מהתרגשות
|
"ומרדכי יצא לפני המלך בלבוש מלכות... ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (מגילת אסתר, ח, טו)
כשהגיע יום הי"ג לחודש אדר, היום בו היו שונאי ישראל אמורים לעשות טבח ביהודים, התקבצו היהודים בככרות ובמרכזי הערים
|
כתבות פרופיל ועבודות מרתקות על דמויות מגילת אסתר וסיפור פורים
|
Highlights